הלכה
הרב יניב חניאכדחשווןתשעג09/11/2012
שאלה:
שלום! הרבה פעמים אומרים שיר המעלות אחרי הארוחה ואז מדברים בין ברכת המזון. מותר? זה ממש קשה לא לדבר אחרי שאני אומרת שיר המעלות תהילת ה' כי לפעמים עושים הפסקה של דיבורים (גם של קודש) לפני ברכת המזון.
תשובה:
אם לא עשית עדיין מים אחרונים, אני סבור שמותר לדבר, שיר המעלות הוא הקדמה לברכה אבל לא חלק ממנה ולכן זה יהיה מותר. אחרי מים אחרונים לא נהגו לדבר.לעניות דעתי אין רע בכך שהילדים יראו תוכניות (שאין בהן בעיות צניעות, כמובן), כי אני מאמין גדול בכך שחשוב לא לשדר לילדים לחץ מבעיות חינוכיות, דהיינו: שאם הורים חוששים שהבן שלהם לא יתפלל בתפילה,הם דווקא גורמים לכך שהוא יחוש שהוא לא מתחבר לתפילה. צריך להיות ברור להורים, בשיא הפשטות הטבעית, שהילד יתפלל כמו שצריך וממילא זה יחלחל לילדים שכך מתנהגים בפשטות. ממילא,אם משדרים לחץ גדול מידי מהטלויזיה, זה משדר לילדים תחושה של "או הא", ומי יודע מה יש שם, וסקרנות וכדומה... ולכן, שידור של פשטות, ישירות, והקפדה על ערכי צניעות נראה לי הדרך הנכונה ביותר להתמודד.
שלום רב, ההגדרה של גרמא איננה קשורה לעניין של שימוש באש עצמה, ההגדר ההיא בדרך כלל משהו שקורה בעיכוב, קצת אחרי שעשית את המעשה ולא כתוצאה ישירה ממש של המעשה שלך. הדוגמא לכך בגמרא היא שאדם פותח ברז בבית והמים נשפכים מחוץ לבית, זה גרמא, כי הוא לא שפך את המים ממש בחוץ על הצמחים. ממילא לא השימוש באנרגית האש הוא זה קובע, אלא השאלה כמה זמן עובר מאז הפעולה שהאדם עושה לפעולת הכיבוי, אםתמצא דרך שבה האש תכבה את עצמה אחרי זמן מה באופן אוטומטי, יתכן וזה יהיה גרמא.
אה... נדמה לי שקצת הגזמת.
נהוג לדבר רבות על הפלא הגדול של מדינת ישראל בהקשר הבטחוני, וזה אכן פלא. העובדה שמדינה קטנה, עם כמה מאות אלפי לוחמים, מצליחה להחזיק מעמד באיזור מטורף של העולם מול מילוני חיילי אוייב, היא מדהימה. אבל נדמה שהעיסוק בתחום הצבאי בלבד ממעיט בגודל הנס האמיתי של מדינת ישראל- נס כלכלי, אזרחי ומדיני מדהים. מדינת ישראל היא מדינת רווחה (יש כאלה שיגידו שקצת יותר מידי....), אין בה עוני מחפיר כמו ברוב המדינות שהתחילו את דרכן ביחד איתנו ויש בה שירותי רפואה מתקדמים ביותר. החינוך בישראל הוא רחב, מגיע לכולם וזול יחסית, יש כאן מפעלים מובילים, מרכזי פיתוח של חברות ענק מכל רחבי העולם ותעשיית הי טק מפוארת- וכל זה תחת לחץ מדהים בתחום הבטחוני. למרות העובדה שאנחנו נאלצים להוציא סכומי עתק על צבא, ביטחון ומלחמות, עדיין ישראל מצליחה להתקדם כלכלית ולהיות מרכז עולמי בתחומים רבים, בהם תעשיה עילית, חקלאות מתקדמת, רפואה ועוד. אנחנו גם חיים כאן בחופשיות גדולה, יכולים לבחור איך לחיות, בניגוד, ככל הנראה, לרוב האנשים בעולם.
זה פלא גדול, כמעט לא נתפס, שמלמד יותר מכל על הנס של מדינה שקלטה כל כך הרבה עולים, הביאה את רובם הגדול לחיי רווחה, מתמודדת עם איומים בטחוויים מטורפים ועדיין נמדדת בסרגל של המדינות המובילות בעולם. ללא ספק נס גדול- מדינה מנצחת.
הרעיון הבסיסי שעומד צאחרי האמירה הזו של חז"ל הוא העובדה שיש המון "כוחות" רוחניים" וחשבונות רוחניים שמקיפים את כולנו. המציאות שלנו ואופן חיינו והאם נצליח או לא לא משתנה רק בעקבותמעשנו (שגם להם יש חשיבות גדולה, כמובן), אלא גם בגלל מכלול של עניינים רוחניים שמקיפים את המציאו7ת כולה, מכל מיני צדדים. חלק קשור ליום ולשעה, חלק קשור למציאות רוחנית מסויימת שאנחנו לא רואים (לדוגמא- בימינו לא תיתכן רוח הקודש לאדם, גם אם הוא יהיה ראוי לכך, בגלל מציאות רוחנית מקולקלת). וכדומה...
חלק מזה קשור גם למקום, יש למקום השפעה, מסויימת, על המציאות שלנו ועל היכולת שלנו לעשות או לתקן... כך שגם למקום יש חשיבות. ולפעמים אדם יכול להיות במקום כזה שמבחינה רוחנית או לא יצליח במשהו, ואילו הוא יחליף את המציאות- הוא יצליח בה...
את צריכה לספור בלי ברכה, בגלל כמה סיבות: א) נשים לא ממש מחוייבות בספירת העומר, בגלל שזאת מצווה שקשורה לזמן. ב) בגלל שמברכים רק אם מתכוונים לספור כל הספירה. בכל מקרה, תמיד סופרים את הספירה של היום הבא, כלומר, מקפידים לספור אחרי שקיעה (היום הבא)וסופירם את של יום המחרת. לא סופרים אף פעם את של אותו יום אלא אם כן שוכחים בלילה.
רבי יהושע בן קרחה, ככל הנראה לצערו, היה ידוע כמתווכח גדול עם הנוצרים. גם לגבי הסנה מספר לנו המדרש שהוא נשאל וענה ל"גוי", תשובה שמלמדת קצת גם תפיסתו את נושא הויכוחים- "שאל גוי אחד את רבי יהושע בן קרחה- מה ראה הקב"ה לדבר עם משה מתוך הסנה? אמר לו, אילו מתוך חרוב ושקמה כך היית שואלני? אלא להוציאך חלק אי אפשר. למה מתוך הסנה ללמדך שאין מקום פנוי ללא שכינה אפילו סנה". נראה שיש בדברי רבי יהושע בן קרחה שתי תשובות על השאלה... הראשונה היא תשובה שנראית "מתחמקת" אולם בהחלט יתכן שיש בה עומק רב והשניה היא תשובה ישירה יותר.
תשובתו השניה של רבי יהושע בן קרחה נראית פשוטה יותר להבנה- הקב"ה התגלה למשה בסנה דווקא כדי ללמדך שאפילו בסנה, הנמוך כל כך, שרויה שכינה. גם בקוצים, בברקנים, במקומות ובדברים הפחות טובים שבעולם הקב"ה שוכן, מופיע ומנהיג. יתכן ויש כאן התעמתות ישירה עם התפיסה הגויית של "אל טוב ואל רע" או לפחות זו שטוענת שהקב"ה לא מתגלה בחלקים הפחות טובים של העולם. גם שם, מגלה לנו הסנה דרך רבי יהושע בן קרחה, השכינה שורה. התשובה הראשונה מצריכה יותר הבנה, במבט ראשון אפשר היה לומר שיש כאן תשובה מוטרדת, כלומר רבי יהושע בן קרחה אומר לגוי, מה העניין לשאול, אם זה היה חרוב הרי לא היית שואל, אז למה סנה זו שאלה? זו סתם הטרדה. אולם נראה שבעומק התשובה ניתן להשוות אותה לתשובה השניה. הרי הקב"ה נמצא בכל מקום, החל מחרובים ושקמות ועד לסנה הקטן... אז מדוע אתה שואל על הסנה? בניגוד לתשובה השניה יש בכך מעט לעג על הגישה של הגוי- למה הקב"ה שוכן בחרובים אתה מבין ואילו למה הוא שוכן בסנה לא? הקב"ה שוכן בכל העולם כולו, מנהיג את העולם כולו, מהגדול ועד הקטן. אתה אולי סבור שאתה מבין מדוע הוא שוכן בגדול ולכן אתה שואל על הקטן... אולם עצם ההבנה שלך היא טעות, כי כלפי הקב"ה אין הבדל בין חרוב לבין סנה ושריית השכינה בשניהם היא נס גדול.
